מאמרים

כאן נשמח לשתף אותכם במאמרים שונים בתחום עיצוב הגרפי, מיתוג ודפוס.

בלוג עיצוב ומיתוג - מישלי סטודיו לעיצוב גרפי



חיפוש :

סימוני רשות: תיאור תכולת רכיבים תזונתיים באריזות מזון

סימוני רשות: תיאור תכולת רכיבים תזונתיים באריזות מזון

יצרנים יכולים להוסיף על תווית המזון תיאורים מילוליים של ההרכב התזונתי או נוכחותם של רכיבים תזונתיים מסוימים, בתיאורים מקדימים כגון: "נטול...", "ללא...", "דל...", "דל מאד ב...", "מופחת...", "קל", "דיאט" וכדומה. התקן מגדיר את התנאים שבהם אפשר להוסיף סימונים אלו.

 

נטול/ללא...

  • ללא – המזון מטבעו אינו מכיל את הרכיב התזונתי המדובר
  • נטול – המזון אינו מכיל את הרכיב התזונתי הודות לתהליך הייצור

 

באילו תנאים אפשר לסמן מזון כ"נטול/ללא"?

  • כולסטרול – כאשר יש עד 2.5 מ"ג כולסטרול ב-100 גרם מוצר;
  • נתרן – עד 5 מ"ג נתרן ב-100 גרם מוצר;
  • שומן – עד שיעור של 0.5% ממשקל המזון.

 

דל.../ דל מאוד ב...


אפשר לסמן מזון כ"דל" ברכיב התזונתי מסוים כאשר הערך הקלורי או תכולתו אינם גדולים מהערכים הנקובים הבאים:

  • כולסטרול – עד 30 מ"ג/100 גר'
  • שומן – עד 2% במשקל
  • נתרן:
  • "דל נתרן" – עד 120 מ"ג/100 גר'
  • "דל מאד בנתרן" – עד 40 מ"ג ב-100 גרם/מ"ל מוצר;
  • ערך קלורי (דל קלוריות(:
  • מזון מוצק, מוצרי חלב נוזליים – עד 40 קק"ל (קילו-קלוריות) ב-100 גרם מוצר;
  • מזון נוזלי, למעט מוצרי חלב נוזליים – עד 20 קק"ל ב-100 גרם/100 מ"ל מוצר.

 

מופחת...


אפשר לסמן מוצר כ"מופחת..." כאשר הערך הקלורי או תכולת רכיב התזונתי הופחתו בהשוואה למוצר מזון דומה, על פי הפירוט הבא:

  • ערך קלורי – עד ל-2/3 ממוצר דומה;
  • תכולת נתרן – עד ל-3/4 ממוצר דומה – כלומר 25% פחות ממוצר מזון דומה;
  • תכולת כולסטרול – עד ל-2/3;
  • תכולת שומן – עד ל-2/3;

קל – במוצר המתאים מבחינת הערך הקלורי שלו ל"מופחת קלוריות" (עד 2/3 ממוצר דומה) ושסומן בכינוי זה, מותר לסמנו כ"קל" או "קלה", או מילים שקולות להן, למשל "לייט".


דיאט/דיאטתי – מוצר מזון שסומן בכינוי "דל קלוריות" (עד 20/40 קילו-קלוריות ל-100 גרם/מ"ל מוצר, בהתאם לסוג המזון – ראו למעלה(

 

סימוני רשות: כינוי המזון כ"טבעי"

בתקן קיימת הבחנה בין מוצר מזון המכונה בכללותו "טבעי", לבין מוצר המיוצר מרכיבים טבעיים.

  • מותר לסמן מוצר מזון יחיד או מקטע שלו בכינוי "טבעי", ללא מילים נלוות, כל עוד המזון אינו תערובת של מזונות ושאין בו תוספת רכיבים, ושלא עבר תהליכים אחרים מהתהליכים המפורטים בתקן.
  • סימון בכינוי "רכיב טבעי" – מותר כאשר הרכיב הופק ממזון העונה לקריטריון שלעיל ולעיתים אגב שימוש בתהליכים נוספים המפורטים בתקן.
  • מוצר מזון שיוצר באמצעות ערבוב של שני "רכיבים טבעיים" או יותר ואינו מכיל רכיבים שאינם טבעיים, מותר לכנותו "מרכיבים טבעיים" אולם אסור לכנות את מוצר המזון כ"טבעי".
  • מזון המכיל רכיב כלשהו שאינו "רכיב טבעי", לדוגמא חומר טעם וריח מלאכותי, אסור לסמנו בכינוי "טבעי" או בכינוי "מרכיבים טבעיים", אולם מותר לציין את המילה "טבעי" ברשימת הרכיבים לצד הרכיב הטבעי.
  • "רכיב דמוי טבעי" – כאשר יש במוצר רכיב הזהה להרכבו הכימי ל"רכיב טבעי" אך הוא הופק באופן סינתטי, אפשר להוסיף את הכינוי "דמוי טבעי" לצד הרכיב ברשימת הרכיבים בלבד, אך לא בסימון המוצר כולו.

 

סימוני רשות: כינוי המזון כ"טרי"

ככלל, מזון יסומן בכינוי "טרי" עקב אם הוא בלתי מעובד – אם הוא מזון גולמי וכן אם הוא לא הוקפא או עבר טיפול תרמי (טיפול בחום) או תהליך שימור כלשהו.

 

למרות זאת, במקרים מסוימים המזון עבר תהליכים כלשהם (המפורטים בתקן) ועדיין ניתן לכנותו "טרי". לדוגמה, ניתן לכנות חלב מפוסטר המשווק כשהוא מצונן כחלב "טרי" למרות שעבר פסטור, וזאת כמובן מטעמים של בטיחות צריכתו.

 

הכללים לעניין סימון "טרי" שבתקן הכללי אינם חלים על בשר ומוצרי בשר. במוצרים אלה התנאי לסימון במילה "טרי" נקבע בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו, 2015, המגדיר בשר טרי כ"בשר שלא עבר עיבוד כלשהו, למעט צינון בטמפרטורה שלא עלתה על 4 מעלות צלזיוס ולא פחתה מאפס מעלות צלזיוס, ובלבד שנשמרו טעמו, צבעו, ריחו ומרקמו של הבשר".

 

תוכן המאמר מתבסס על מידע שמופיע באתר משרד הבריאות
פרטים נוספים ניתן לקרוא באתר משרד הבריאות

במקרה של סתירה בין הכתוב מאמר זה  לבין החקיקה התקפה, נוסח החקיקה הרשמי הוא הקובע.

 
בניית אתרים 2all