מאמרים

כאן נשמח לשתף אותכם במאמרים שונים בתחום עיצוב הגרפי, מיתוג ודפוס.

בלוג עיצוב ומיתוג - מישלי סטודיו לעיצוב גרפי



חוקי משרד הבריאות בנושא סימון מוצרי מזון

חוקי משרד הבריאות בנושא סימון מוצרי מזון
חושב לקרוא לפני שניגשים לעיצוב אריזת מזון
 
נתחיל מזה שסימון המוצר באמצעות תווית המזון אדומות הוא חובה. במאמר זה נביא לידיעתכם את הדברים החשובים בנושא עיצוב אריזות מזון וסימונם.
 
במקרה של סתירה בין הכתוב מאמר זה לבין החקיקה התקפה, נוסח החקיקה הרשמי הוא הקובע.
 
המידע הבא חייב להופיע על גבי אריזת מוצר מזון:
  • שם המזון
  • פרטי היצרן, החברה המשווקת והחברה שארזה את המוצר, וכן פרטי היבואן וארץ הייצור במקרה של מוצרים מיובאים
  • תכולת המוצר – משקל או נפח
  • רשימת רכיבי המוצר
  • סימון תזונתי – תכולת הערכים התזונתיים של המוצר.
  • סימון תאריכים – תאריך הייצור ותאריך תפוגה
  • הוראות אחסנה, הובלה ושימוש;
בנוסף מוסדרים בתקן סימוני רשות כגון: "נטול".../ "ללא" / "דל" / "מופחת..." עבור רכיבי תזונה מסוימים ותנאים לסימון מוצר מזון בכינויים "טבעי" ו"טרי". 
 
שם המוצר ושם המזון

שם המוצר – לרוב, השם המקובל של המוצר הוא שם מסחרי שניתן למזון על ידי היצרן לצרכים שיווקיים. שם זה אינו מייצג בהכרח את הרכב המוצר והוא יכול להיות שם דמיוני.
 
שם המזון, בניגוד לשם המסחרי של המוצר, מספק מידע על אודות סוג המזון, צורתו, מרכיביו ואופן עיבודו, במידה שהדבר רלוונטי. לדוגמה: בעוד ששמו המסחרי של המוצר יהיה "דג-לי", שם המזון עצמו הוא "דג בציפוי פריך עם שומשום" – שם המתאר את מהותו של המוצר.
 
על פי שם המזון אפשר להבין אם המזון מכיל רכיב כלשהו או הוכן בטעמו של אותו רכיב, למשל: יוגורט עם תות – מציין כי תות הוא אחד המרכיבים במזון. יוגורט בטעם תות – מציין כי רק חומרי הטעם נמצאים במזון, ללא תוספת פרי.
 
אם שם המזון מדגיש רכיבי מזון נוספים בשמו ו/או באמצעות איור על האריזה, יש לפרט את תכולת הרכיב באחוזים בסמוך לשם המוצר או ברשימת הרכיבים.

באתר שלנו ניתן לרכוש אונליין מדבקות של סמלים אדומים בכמות קטנה להדבקה על גבי חזית המוצר.

 
פרטי היצרן, היבואן, החברה המשווקת והחברה האורזת
כאשר רוכשים מזון, נוכל לדעת מי עומד מאחוריו לפי הפרטים הרשומים על התווית.
 
המידע המופיע על אריזת המזון יכלול את הפרטים הבאים:
  • שם היצרן וכתובתו (למעט במקרים אחרים המוגדרים בחוק);
  • מזון מיובא המשווק באריזתו המקורית יכלול את שם היבואן וכתובתו ואת ארץ הייצור. אם המזון עבר תהליכי ייצור נוספים בארץ טרם שיווקו, אין צורך לסמן עליו את ארץ הייצור. זאת מלבד במקרים שבהם השינוי במוצר כלל שינויי אריזה בלבד, ובהם חובה לסמן את ארץ הייצור.
  • שמות החברה המשווקת, החברה האורזת וכתובותיהן.
תכולת המוצר
סימון המזון על גבי האריזה צריך לכלול את התכולה (נטו) של המזון שבאריזה, ביחידות משקל או ביחידות נפח, על פי סוג המזון:
  • מזון נוזלי (למשל משקה קל): תכולתו של מזון נוזלי רשומה ביחידות נפח – ליטרים או מיליליטרים;
  • מזון מוצק (למשל: דגני בוקר), מוצק למחצה או צמיג (למשל דבש), תכולתו תסומן ביחידות משקל – גרמים או מיליגרמים.
  • מזון מוצק השרוי בתוך נוזל – כגון: שימורי ירקות – מסומן גם במשקל המסונן, כלומר, משקל המוצר עם הנוזלים ומשקלו ללא הנוזלים;
  • קיימות הוראות נוספות למקרים ייחודיים כגון מוצר הארוז במכלי ספריי (קצפת, שמן להתזה וכו');
מה מכיל המוצר? רשימת רכיבי המזון
בתווית המזון מופיע מידע לגבי רכיבי המזון (חומרי מוצא ותוספות) אשר שימשו בייצורו. רכיבי המזון יפורטו בסדר יורד על פי תכולתם היחסית במשקל המוצר, מהתכולה הגדולה לתכולה הקטנה ביותר. כלומר, הרכיב שכמותו במוצר היא הגדולה ביותר יופיע ראשון ברשימת הרכיבים, והמרכיב שכמותו היא הקטנה ביותר, יופיע בה אחרון.
 
גם חומרי טעם ותוספי מזון כגון צבעי מאכל, חומרים משמרים, מייצבים וכדומה יפורטו ברשימת הרכיבים. יש תוספי מזון (כגון טרטרזין, סולפיטים) שיסומנו בשמם המפורש וכן בשם הקבוצה שאליה הם משתייכים, בהתאם למטרתם העיקרית ; לעומת זאת, יש תוספים שניתן לסמן בשמם המפורש או בציון מספר ה-E, וכן בשם הקבוצה שאליה הם משתייכים.. הוראות מפורטות בנושא סימון תוספי מזון מופיעות בתקנות בריאות הציבורמסמך pdf בנושא.
 
סימון תזונתי – רשימת ערכים תזונתיים
 הסימון התזונתי מאפשר להבין מהי תכולתם של רכיבי התזונה במזון ולהשוות בין הערכים התזונתיים של מוצרים דומים מבחינת הערך הקלורי, תכולת השומן, החלבונים, הנתרן ורכיבי תזונה נוספיםמשרד הבריאות פועל לתקן את התקנות כך שיחייבו גם את סימון תכולת הסוכרים במוצר, כחלק מסך הפחמימות.
 
הסימון התזונתי צריך להופיע על אריזת המזון במקום בולט לעין, בצורת טבלה ובסדר המופיע בתקנות. באריזות קטנות שלא מאפשרות סימון תזונתי בטבלה הוא יסומן בשורה/ות. על מנת שסימון המזון יהיה ברור ואחיד, ועל מנת להקל על ההשוואה בין מוצרים דומים, הערכים שבסימון חייבים להיות על בסיס שווה: במזון מוצק תכולת רכיבי התזונה תתייחס ל-100 גרם מזון ואילו במזון נוזלי ל-100 מיליליטר. ניתן להוסיף לסימון חובה זה סימונים נוספים, כגון: תכולת הרכיבים התזונתיים באריזה שלמה (למשל: במיכל יוגורט), תכולת הרכיבים התזונתיים במנת צריכה טיפוסית של מוצר (למשל: פרוסת לחם מתוך כיכר לחם פרוס או קרקר יחיד מתוך אריזת קרקרים).
 
בסימון התזונתי חובה לפרט את הערך הקלורי, את תכולת החלבונים, הפחמימות, השומנים והנתרן. יש לפרט גם את שיעור הכולסטרול, השומן הרווי וחומצות שומן טראנס.– במוצרים ששיעור סך השומן בהם גדול מ-2%, או במוצרים הכוללים התייחסות בסימון לאחד מרכיבי שומן, אלה גם אם שיעור סך השומן נמוכה מ-2%.
 
לעתים יופיע על האריזה מידע גם באשר לתכולת רכיבי תזונה אחרים, כמו סיבים תזונתיים, סוכרים, עמילנים, ויטמינים ומינרלים, בהתאם למפורט בתקנות. יש לציין תכולת סיבים תזונתיים רק כאשר המוצר כולל התייחסות אליהם. פירוט תכולת ויטמינים ומינרלים נדרש כאשר סימון המוצר כולל סימון של ויטמין או מינרל, ובתנאי שכמותו במזון גדולה או שווה מערך הסף שנקבע בתקנות.
 
שינויים באופן הצגת ערכים תזונתיים בתוויות ואריזות מזון
 
החל מ1- בינואר 2020 נכנסים לחוק תקנות חדשות.
מטרתן של תקנות אלה היא הנגשת מידע לצרכנים בדבר הערך התזונתי של מזון ארוז מראש, באופן ברור ולרבות באמצעות סמלים המיידעים כי המזון מכיל כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או חומצות שומן רוויות, כדי לאפשר לצרכנים בחירה מושכלת של מזונותיהם, לקידום בריאותם.
 
עיקרי השינויים בתקנות:
  • סדר הופעת פרטי הסימון התזונתי בטבלה השתנה, בהתאם לסדר הנהוג במדינות רבות בעולם כמפורט להלן - תכולת הערך הקלורי של המזון, תכולת השומנים (מתוכם: חומצות שומן הרוויות, חומצות שומן טראנס והכולסטרול), נתרן, תכולת הפחמימות, (מתוכן: הסוכרים, הרב כוהליים והעמילנים), סיבים תזונתיים, תכולת החלבונים, הוויטמינים והמינרלים.
  • חיוב סימון מספר כפיות הסוכר בטבלת הסימון התזונתי, החל מתכולה כוללת של - 2 גרם סוכרים ב-100 גרם או מיליליטר מוצר מזון, מתחת לסימון של תכולת הסוכרים בגרמים.
  • הוגדרו ספים לערכי נתרן, סוכרים ושומן רווי אשר מעליהם תהיה חובת סימון בסמל האדום בקדמת האריזה, הן עבור מזון מוצק והן עבור מזון נוזלי. הספים נקבעו בשתי מדרגות זמנים (פעימות) כאשר הראשונה תהיה מחייבת החל מ-1 בינואר 2020 והשנייה (הקבועה) תחול 12 חודש לאחר מכן, היינו מינואר 2021.
   פעימה ראשונה:

פריט סימון​

כמות ב-100 גרם מזון מוצק​

כמות ב-100 מ"ל מזון נוזלי​

נתרן​

500 מ"ג​

400 מ"ג

סך סוכרים​

13.5 גרם​

5 גרם​

סך חומצות שומן רוויות​

5 גרם​

3 גרם​

   
  פעימה שניה:

פריט סימון

כמות ב-100 גרם מזון מוצק

כמות ב-100 מ"ל מזון נוזלי

נתרן​

400 מ"ג​

300 מ"ג​

סך סוכרים​

10 גרם​

5 גרם

סך חומצות שומן רוויות​

4 גרם​

3 גרם​

 
  • נקבעו הוראות הנוגעות לאופן הסימון בסמלים האדומים לרבות מידותיהם ביחס לשטח פני קדמת האריזה וצורפה תוספת המציינת בין היתר את צורת הסמלים, צבעם המרחק ביניהם ואופן שילובם על גבי קדמת האריזה.
  • נקבעו פטורים חדשים מסימון תזונתי ובכללם פטור ליחידות מזון ארוזות מראש הארוזות יחד באריזה כוללת על פי התנאים המוגדרים בתקנות.  כמו כן הוגדרו מזונות הפטורים מסימון בסמל האדום, כגון אריזות קטנות ששטח פני קדמת האריזה שלהן קטן מ-25 סמ"ר.
 

סימון תאריכים

כאשר קונים מזונות הנמכרים בתפזורת כשאינם ארוזים, כמו פירות וירקות, קל לזהות את מצבם ואת האפשרות לצרוך אותם. לעומת זאת, במזון ארוז יש להיעזר במידע המסומן על האריזה.

 

תאריך תפוגה


באופן כללי, היצרן אחראי לקבוע את משך חיי המדף של מוצרי מזון ארוזים מראש. היצרן קובע עד מתי המוצר טוב לשימוש או עד מתי המזון שומר על תכונותיו, איכותו ובטיחותו, ובהתאם לכך נקבע גם תאריך התפוגה ואופן סימונו. יחד עם זאת, חיי המדף של מספר מוצרי מזון מן החי, כגון בשר, דגים וביצים, נקבעו והוגבלו בחוק.

 

מוצר מזון אינו הופך בן לילה ממוצר תקין למזון שאינו ראוי למאכל. שינויים איכותיים במוצר הינם הדרגתיים ובדרך כלל מתרחשים עם חלוף זמן, בין היתר כתוצאה מחשיפה לאור, לחמצן באוויר, לטמפרטורה גבוהה ועוד. עם זאת, צריכת מזונות רגישים לרבות מזון מן החי שפג תוקפם עלולה לסכן את בריאותכם. לכן, מומלץ לקנות מזון אך ורק ממקומות מסודרים ומורשים, ויש לוודא בעת הקניה, כי למוצר נותרו חיי מדף המתאימים לתקופה שבה הוא מתכוון לאחסן אותו או להשתמש בו.

 

 

תאריך התפוגה ("תאריך עמידות מינימלית") יופיע על המוצר באחת משתי דרכים:

  • "לשימוש עד ..." – במקרים של מזון הרגיש מאוד לקלקול מיקרוביאלי, אשר עלול להוות סכנה מיידית לבריאות האדם לאחר תקופה קצרה. לאחר מילים אלו יופיע התאריך שעד אליו המזון נשמר כשהוא בטוח לצריכה או הפניה למיקום על האריזה שבו יופיע התאריך. מעבר לתאריך זה מומלץ לא לצרוך את המזון.
  • "עדיף להשתמש לפני..." – במקרים של מזון שאינו רגיש לקלקול מיקרוביאלי. לאחר מילים אלו יופיע התאריך שעד אליו המזון שומר על האיכות המצופה ממנו או הפניה למיקום על האריזה שבו יופיע התאריך. לעיתים המזון בטוח לשימוש גם לאחר שהתאריך המסומן חלף, בתנאי שהוראות האחסון קוימו והאריזה לא נפגעה. יחד עם זאת, לאחר התאריך המסומן עלול המזון לאבד מתכונותיו האופייניות באופן הדרגתי, כגון: פגיעה בטעם, במרקם וכדומה.

 

חל איסור לשנות את תאריך התפוגה המסומן על המוצר, למעט במקרה שבו חלה טעות בסימון המוצר שעדיין לא שווק מהמפעל.

 

המזונות הבאים פטורים מסימון תאריך תפוגה:

  • יינות, לרבות יינות מבעבעים, יינות מתובלים וכן משקאות כוהליים דומים להם המיוצרים מפירות שאינם ענבים;
  • משקאות המכילים כוהל אתילי בריכוז מעל 10% בנפח
  • מוצרי מאפה הנצרכים בד"כ 24 שעות ממועד ייצורם
  • חומץ סינתטי
  • מלח בישול
  • סוכר (מוצק)
  • דברי מתיקה המורכבים מסוכרים שהוספו להם רק חומרי טעם וריח ו/או צבעי מאכל;
  • גומי לעיסה.

 תאריך ייצור 


באופן כללי, חלה חובה על היצרן לסמן על המוצר גם את תאריך הייצור. היצרן פטור מחובה זו אם סימן על המוצר כנדרש לעיל את תאריך התפוגה, ובנוסף דיווח מראש לרשויות המוסמכות על פרק הזמן שבין תאריך הייצור לבין תאריך התפוגה המסומן על אריזת המוצר.

הוראות אחסנה, הובלה ושימוש

על מנת לשמור על איכות המזון וצריכה בטוחה שלו, יש להקפיד לאחסן אותו בצורה נכונה ולהשתמש בו לפי הוראות היצרן, המופיעות על האריזה.

 

היצרן חייב לציין הוראות אלה במקרים הבאים:

  • אם המזון צונן לטמפרטורה נמוכה מ-8 מעלות צלסיוס, או שהמזון הוקפא;
  • אם יש הוראות מיוחדות לטיפול במזון קודם לפתיחת האריזה או לאחר פתיחתה;
  • כאשר הדבר מתחייב ממהות המוצר, כמו למשל :"להחזיק במקום יבש", "קריר", "לא להקפיא שנית לאחר הפשרה" וכדומה.

חשוב להקפיד על ההוראות, במיוחד אם צוין כי יש לאחסן את המזון בקירור או בהקפאה.
יש להימנע מקניית מזון המאוחסן שלא בהתאם להוראות היצרן.


כשרות

  • כל מזון המסומן במילה "כשר", יסומן גם בשם נותן ההכשר ומקום יישובו, או בסימן רשום בארץ של הארגון נותן ההכשר.
  • מומלץ להוסיף למילה "כשר" את המילים "בשרי", "חלבי", "לפסח" וכדומה – לפי מהות העניין ובאחריות נותן ההכשר.
  • מוצרי בשר, לרבות עוף ודגים שהם לא ממין כשר, יסומנו במילים "לא ממין כשר".


תוכן המאמר מתבסס על מידע שמופיע באתר משרד הבריאות
פרטים נוספים ניתן לקרוא באתר משרד הבריאות

במקרה של סתירה בין הכתוב מאמר זה  לבין החקיקה התקפה, נוסח החקיקה הרשמי הוא הקובע.

 
חוקי משרד הבריאות בנושא סימון מוצרי מזון
logo בניית אתרים